גלעד בן 49, נשוי לנועה ואבא לשלושה, מתגורר בגבעתיים.
גלעד עורך דין במקצועו, דוקטורנט למשפט חוקתי, ובנוסף להיותו רב, שימש למעלה מעשור כמנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל.
אל החיים הפוליטיים נכנס עוד בשנות נעוריו, כשהצטרף לנוער מפ"ם (תחת אילן גילאון ז"ל). לאחר חברות ארוכת שנים במפלגת העבודה – נבחר מטעמה לכנסת ה-24 ושימש כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט והוביל את השדולה למען הגמלאיות והגמלאים בישראל ואת השדולה לחיזוק תנועות הנוער, ארגוני הנוער והבוגרים.
כחבר כנסת קידם עשרות הצעות חוק, בעיקר בתחום חופש דת, המאבק באלימות כלפי נשים, קידום חיים משותפים, זכויות חוקתיות, צדק חברתי ועוד. כיו"ר ועדת החוקה, קריב העביר מספר רפורמות משמעותיות – בהן רפורמת הדיוור הדיגיטלי, הקמת רשות הרגולציה, החלת חוקי השקיפות במערכות בחירות וסיום המונופול החרדי בוועדה למינוי דיינים.
לאורך כל הקדנציה הוביל קו תקיף למען חופש דת ומצפון, למען קידום ההתחדשות היהודית הפלורליסטית, ונאבק בגזענות ובאפלייה.
בנימה אישית
במשך עשרים השנים האחרונות, ובמקביל לפעילותי הקהילתית, החינוכית והרבנית, נטלתי חלק במאבקים רבים למען חופש דת, צדק חברתי, והגנה על שלטון החוק. בשנת 2002 הייתי ממייסדיו של פורום הארגונים החברתיים למאבק בגזרות החברתיות, והשתתפתי במאבקים מרכזיים כדוגמת מחאת האימהות החד הוריות והמאבק בקיצוץ בקצבאות הרווחה. בנוסף הייתי ממייסדיו של פורום הארגונים לתקשורת חופשית – הקואליציה הראשונה שהתריעה על השחיקה בחופש העיתונות בישראל ועל קשרי הון-שלטון-תקשורת.
בשנים האחרונות, כאחד ממנהיגיה של היהדות הרפורמית בישראל, הייתי ממובילי המאבקים המרכזיים בתחום חופש הדת וחיזוק הדמוקרטיה, ובתוכם: קידום חופש בחירה בנישואין ובגירושין, המאבק נגד קווי המהדרין והדרת הנשים, הנחלת לימודי ליבה בכל מערכות החינוך הישראליות, השגת הכרה בכל זרמי היהדות, הרחבת תקופת "שעון הקיץ", בלימת ההסתה הגזענית הנעשית בשם הדת, ביטול האפליה כלפי הקהילה הגאה, בלימת חקיקה המעניקה מונופול לרבנות בתחום הגיור, הנהגת תחבורה ציבורית בשבת, מניעת תהליכי הדתה בצה"ל ועוד מאבקים רבים.
בשנים האחרונות הובלתי יחד עם שותפים בארץ ובתפוצות את המאבק בהחלטת הממשלה להקפיא את מתווה הפשרה ההיסטורי בסוגיית התפילה בכותל המערבי. הקפאת המתווה והתנהלותה של הממשלה היוצאת הביאו לשבר חסר תקדים ביחסים עם יהדות התפוצות, וחלק ניכר מפעילותי מוקדש לריפוי השבר ולהשגת שינוי בהתנהלותה של ממשלת ישראל.
במהלך שנת 2018 הייתי מהפעילים האזרחיים הבולטים שנאבקו בחוק הלאום, הן בוועדת הכנסת שעסקה בחוק והן בארגון המחאה הציבורית נגד החוק. לאחר אישורו של החוק התייצבתי עם חברי לצד הנהגת הציבור הדרוזי במאבקה לתיקון החוק ולהכנסת ערך השוויון לחקיקת היסוד של מדינת ישראל. בשנת 2019, יחד עם חברותי במרכז הרפורמי לדת ומדינה, טענתי בפני בית המשפט העליון נגד מועמדותו של מיכאל בן ארי לכנסת כיו"ר מפלגת "עוצמה יהודית". עתירתנו התקבלה על ידי בית המשפט והביאה לפסילת מועמדותו של בן ארי ומאוחר יותר גם לפסילת המועמדות של בנצי גופשטיין וברוך מרזל.
בין מסמכי המדיניות ודפי העמדה הרבים שגיבשתי בתפקידי השונים בתנועה הרפורמית: הצעה לעקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל (במסגרת המאבק בחוק הלאום), הצעה מפורטת להפרדת הממסדים הדתיים מרשויות השלטון, הצעה לפירוק המועצות הדתיות והעברת סמכויותיהן לרשויות המקומיות, הצעה להסדרה של פעילות המסחר בשבתות וחגים, הצעה לרפורמות במדיניות ההגירה של מדינת ישראל ועוד.
החל משנת 2015 כהנתי כחבר בהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית ובחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. בנוסף כיהנתי במשך השנים כיהנתי בהנהלות ציבוריות של ארגונים רבים וקואליציות לשינוי חברתי ובכם: פנים – ארגון הגג של ארגוני ההתחדשות היהודית בישראל, מרכז חינוך "לאו-בק" בחיפה, הקואליציה למען חופש בחירה בנישואין ובגירושין, עמותת "מנוחה נכונה" לקידום הקבורה האזרחית בישראל וארגונים רבים נוספים.