במשך עשרים השנים האחרונות, ובמקביל לפעילותי הקהילתית, החינוכית והרבנית, נטלתי חלק במאבקים רבים למען חופש דת, צדק חברתי, ושלטון החוק. בשנת 2002 הייתי ממייסדיו של פורום הארגונים החברתיים למאבק בגזרות החברתיות, והשתתפתי במאבקים מרכזיים כדוגמת מחאת האימהות החד הוריות והמאבק בקיצוץ בקצבאות הרווחה. בנוסף הייתי ממייסדיו של פורום הארגונים לתקשורת חופשית – הקואליציה הראשונה שהתריעה על השחיקה בחופש העיתונות בישראל.

בשנים האחרונות, כאחד ממנהיגיה של היהדות הרפורמית בישראל, הייתי ממובילי המאבקים המרכזיים בתחום חופש הדת וחיזוק הדמוקרטיה, ובתוכם: קידום חופש בחירה בנישואין ובגירושין, המאבק נגד קווי המהדרין והדרת הנשים, הנחלת לימודי ליבה בכל מערכות החינוך הישראליות, השגת הכרה בכל זרמי היהדות, הרחבת תקופת "שעון הקיץ", בלימת ההסתה הגזענית הנעשית בשם הדת, ביטול האפליה כלפי הקהילה הגאה, בלימת חקיקה המעניקה מונופול לרבנות בתחום הגיור, הנהגת תחבורה ציבורית בשבת, מניעת תהליכי הדתה בצה"ל ועוד.  

בשנים האחרונות הובלתי יחד עם שותפים בארץ ובתפוצות את המאבק בהחלטת הממשלה להקפיא את מתווה הפשרה ההיסטורי בסוגיית התפילה בכותל המערבי. הקפאת המתווה והתנהלותה של הממשלה היוצאת הביאו לשבר חסר תקדים ביחסים עם יהדות התפוצות, וחלק ניכר מפעילותי מוקדש לריפוי השבר ולהשגת שינוי בהתנהלותה של ממשלת ישראל.

במהלך שנת 2018 הייתי מהפעילים האזרחיים הבולטים שנאבקו בחוק הלאום, הן בוועדת הכנסת שעסקה בחוק והן בארגון המחאה הציבורית נגד החוק. לאחר אישורו של החוק התייצבתי עם חברי לצד הנהגת הציבור הדרוזי במאבקה לתיקון החוק ולהכנסת ערך השוויון לחקיקת היסוד של מדינת ישראל.