מסורת עתיקה של חז"ל קושרת בין היום השביעי והאחרון של חג הפסח לבין קריעת הים וחציית בני ישראל בחרבה. ביטוי למסורת הזו ניתן בקריאה בפרשת "בשלח" בבוקר החג. במרכז הקריאה – שירת הים של משה ובני ישראל ושירתן של מרים והנשים. מאות שנים מאוחר יותר התקבעו גם המנהגים לגשת במהלך החג לשפת הים ולקרוא את השירה העתיקה וכן לקיים סדר של לימוד בליל החג (תיקון שביעי של פסח) בדומה לתיקון הנערך בחג השבועות. קריעת הים, שחותמת את סיפור הצלתם של בני ישראל מהמצרים ופותחת את סיפור המסע במדבר, פרנסה מדרשים אין ספור והעשירה את השפה העברית בביטויים לא מעטים. אחד מהם הוא הביטוי "מעשה נחשוני" או "קפיצה נחשונית" המציין מעשה חלוצי ופורץ דרך. הביטוי נקבע על יסוד מדרש האגדה המספר, שהים לא נבקע עד אשר נחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה, קפץ למים הסוערים ונכנס אליהם עד גובה חוטמו. הטור המלא באתר התנועה ליהדות מתקדמת
