בצהרי יום ו', ה' באייר תש"ח, הכריז דוד בן גוריון על הקמתה של מדינת ישראל. בעיתון הרשמי של הממשלה הזמנית שפורסם באותו היום הופיע נוסח ההכרזה תחת הכותרת: "הכרזה על הקמת מדינת ישראל". כותרת זו שובצה גם בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהעניק מעמד משפטי מחייב לעקרונותיה של ההכרזה. למרות שמה הרשמי של ההכרזה פשט בציבור הרחב דווקא הכינוי: "מגילת העצמאות". יתכן וצורתה הגרפית של ההכרזה, סוג הנייר עליו נכתבה, אורכו וגופן המילים הם ששיוו להכרזה דמות של מגילה ואולי היה זה מקומן של המגילות התנכיות בסיפורו קורותיו של העם היהודי ובמחזור חגיו ומועדיו. כך או כך, הקמתה של מדינת ישראל זכתה את העם היהודי במגילה נוספת, המספרת את קורותיו והמפרטת את תקוותיו ושאיפותיו.
בשנים האחרונות אני נוהג בליל חג העצמאות לקרוא יחד עם בני המשפחה את מגילת העצמאות. בדומה להגדת הפסח אנחנו מחלקים את הקריאה בין כל המתכנסים, מבוגרים וילדים כאחד. בסיום הקריאה החגיגית, אנחנו מרימים כוס ברכה לחייה של מדינת ישראל ולהגשמת כל חזונה של מגילת העצמאות.
הנכם מוזמנים להוריד נוסח מעוצב של המגילה ולהשתמש בו במפגשים המשפחתיים ובמפגשים עם החברים במהלך החג.