1000 ימים – לזכרם אנחנו חייבים את התקווה

1000 ימים לכאב ולאימה, להפקרה,

לבריחה מאחריות,

לטיוח האמת.

למען זכרם של הנופלים והנרצחים, למען פדויי השבי, למען הפצועים בגוף ובנפש. למען הקהילות והיישובים.

אלו המילים שכתבתי כמה ימים אחרי הטבח הנורא:

יִתְגַּדַּל זִכְרָם שֶׁל הֲרוּגֵי קִבּוּצֵי עוֹטֵף עַזָּה וְכָל נִרְצְחֵי הַמַּעֲרָכָה הַנּוֹרָאָה בֶּעָרִים, בַּיִּשּׁוּבִים וּבַמּוֹשָׁבִים, וְזִכְרָם שֶׁל נוֹפְלֵי צַהַ”ל, הַמִּשְׁטָרָה וְכוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן.

‏וְיִתְקַדַּשׁ צַו הַחֲבֵרוּת, הָעַרְבוּת הַהֲדָדִית, חַיֵּי הַקְּהִלָּה, אַהֲבַת הָאָרֶץ, וְהַדְּבֵקוּת בְּעֶרְכֵי הַיְּסוֹד שֶׁל הַצִּיּוֹנוּת וּבְעֶרְכֵי הַשִּׁוְיוֹן, הַחֵרוּת וְהַשָּׁלוֹם.

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ