לשון הצעת החוק:
״מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ותעשה זאת באופן שמתיישב עם החובה המוטלת על האדם לפרנס עצמו ואת משפחתו במידה והוא יכול לעשות כן, ועם החובה לשאת בנטל ההגנה על המדינה ועל הציבור, שאף הן ערכי יסוד במורשת העם היהודי.
עידוד לימוד התורה יעשה באופן שוויוני בכלל הקהילות והקהלים בחברה הישראלית החפצים בלימוד התורה ומתוך מחוייבות לעקרון של שבעים פנים לתורה.״
דברי הסבר
״מאז ומעולם היו ברורים ערכם וחשיבותם של לימוד התורה ולומדי התורה. חכמי ישראל הקפידו לשלב בין מלאכת כפיים לבין לימוד תורה והדגישו את החובה המוטלת על האדם להגדיש חלק מזמנו לפרנסת ביתו ועצמו וחלק מזמנו ללימוד התורה.
עוד הדגישו החכמים את חשיבות ערך הערבות ההדדית וההיחלצות להגנת הארץ והציבור מפני אויבים הקמים עלינו להורגנו.
אשר על כן מוצע לעגן כראוי בחוק-יסוד את החשיבות הרבה והערך הגדול שרואה המדינה בלימוד תורה ואת רצונה לעודד לימוד תורה חוצה מגזרים, בכפוף לערכים החשובים של עמל כפיים, הגנה על הארץ ויושביה ונשיאה בנטל במשותף עם הציבור, ולימוד תורה שלא על מנת לקבל שכר.
כמו כן, מוצע כי חוק-היסוד יקבע כי עידוד לימוד התורה יעשה באופן שוויוני ביחס לכלל הקהילות והקהלים בחברה הישראלית בחפצים בלימוד התורה, מתוך אימוץ העקרון הידוע במסורת ישראל: "שבעים פנים לתורה".
משכך, חוק-היסוד נועד גם כדי להבהיר את עמדתה של הכנסת, ולפיה לאור מרכזיותו של ערך לימוד התורה וחשיבותו כשירות לעם היהודי – יש לעודד את מי שמבקש להתמיד בלימוד התורה בצד רכישת מקצוע, פרנסת עצמו ומשפחתו, ונשיאה בנטל השירות הצבאי או האזרחי הנדרש לשם הגנה על המדינה ואזרחיה.״