במשך שנים קראתי לאיחוד הכוחות בין ״העבודה״ ו-״מרצ״ וייחלתי לרגע בו יהיה בית פוליטי מאוחד לשמאל הציוני.
במאי 2023, כאשר פצעי הכישלון בבחירות עוד לא הגלידו, פרסמתי את המאמר הקורא לאיחוד דחוף כאן ועכשיו (מצורף בתגובות).
כמה חודשים אחר כך נסענו שותפתי לדרך נעמה לזימי ואני אל ביתו של יאיר גולן, להפציר בו לרוץ לראשות מפלגת העבודה, ולהוביל לאיחוד במקום להקים מסגרת פוליטית חדשה.
האמנתי במהלך, והאמנתי שיאיר גולן הוא האדם הנכון להוביל אותו. אבל אפילו אני לא ציפיתי לכך ששלוש שנים אחר כך, מפלגת הדמוקרטים תגיע לנקודת הציון ההיסטורית של מאה אלף מתפקדים ומתפקדות.
מאה אלף אנשים שלא מוכנים יותר להוריד את הראש. שלא מוכנים לטשטש את עמדותיהם. שלא מוכנים להתנצל, להתייאש, להתקרנף.
היום אני אומר – זו רק ההתחלה. מפלגת הדמוקרטים עוד תהיה מפלגת שלטון במדינת ישראל. לשם אנחנו מכוונים, לשם אנחנו הולכים.
מודה לכל אחד ואחת מכם, מודה ליאיר גולן על ההנהגה ולחברותיי לסיעה על השותפות.
אנחנו נביא את המהפך, ונחזיר את התקווה