רפורמת שר החינוך יואב קיש לחיזוק הזהות היהודית פגעה בלימודי אזרחות ותכנים דמוקרטיים בבתי הספר היסודיים – כך עולה מדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הרפורמה הוצגה במאי אשתקד, ומחייבת את בתי הספר ללמד תנ"ך בכל השכבות לצד מקצוע חדש ושמו "שבילי מורשת", ששעות הלימוד שלו באות על חשבון שיעורי "מולדת, חברה ואזרחות" ושיעורי גאוגרפיה – המקצועות היחידים שבהם נלמדים תכנים הקשורים בזהות ישראלית, אזרחות, מעורבות חברתית, מיומנויות חיים וחינוך סביבתי.
לצד הוספת שיעורי תנ"ך ומורשת נכללה ברפורמה של קיש גם החזרת מבחן המיצ"ב בתנ"ך לתלמידי יסודי, והקצאה של 4% מתקציב מאגר התוכניות החיצוניות של בתי הספר (גפ"ן) לטובת חינוך למורשת. על פי משרד החינוך, מקצוע "שבילי מורשת" החדש מיועד לתלמידי כיתות ב' עד ו', ונכללים בו "תכנים ציוניים, תקומתיים ויהודיים מתוך תחומי דעת קיימים". היקפו הוא שעת לימודים שבועית, וזו נלקחה מלימודי הגאוגרפיה ומולדת – שהיקפם הצטמצם בחצי משתי שעות שבועיות לשעה אחת בלבד.
מחברי המסמך, שנערך לבקשת ח"כ גלעד קריב ("הדמוקרטים"), מדגישים כי משרד החינוך לא הציג כל עבודת מטה סביב המקצוע החדש, תכניו ותוכניות הלימוד שלו. ועוד עולה כי המקצוע החדש נכלל ברפורמה אף על פי שב־2019 כבר התווסף למערכת השעות בכיתות א' עד ט' מקצוע דומה, "תרבות יהודית ישראלית", ונלמד בהיקף של שתי שעות שבועיות. כך יש כיום שלושה מקצועות לתחום התרבות היהודית ביסודי בהיקף כולל של חמש שעות שבועיות: תנ"ך, תרבות יהודית־ישראלית ושבילי מורשת.
הפגיעה של הרפורמה בערכי החינוך הממלכתי־חילוני, שעליה מעיד המסמך, מצטרפת לפגיעות אחרות שפורסמו ב"הארץ". כך לדוגמה במקצוע "שבילי מורשת" נכללו סיורים בירושלים ובאתרי מורשת יהודיים ברחבי הארץ ובגדה המערבית, ואלו נעשים בעיקר על ידי עמותות דתיות וארגוני ימין. מלבד זאת הזינוק בתקציב לתוכניות הקשורות במורשת בגפ"ן, שנכלל ברפורמה של שר החינוך, גם דוחק החוצה מבתי הספר תוכניות ליברליות ופלורליסטיות יותר ללימודי יהדות.
גם מסמך האסטרטגיה של משרד החינוך לשנת הלימודים הבאה (תשפ"ז) כמעט אינו עוסק ביסודות החינוך הממלכתי־חילוני. הוא מבטא מעבר לתפיסה דתית־זהותית־לאומית, ועומד בסימן המשך חיזוק הזהות היהודית והציונית על חשבון הזהות האזרחית והפלורליסטית. ועוד עולה ממסמך האסטרטגיה לשנה הבאה כי מדעי הרוח נמחקים לטובת טכנולוגיה ובינה מלאכותית.
ח"כ קריב, שעומד גם בראש שדולת "משמר החינוך הממלכתי", האשים בתגובה על הדו"ח כי קיש מנסה לחסל את לימודי הדמוקרטיה בבתי הספר היסודיים. "אם לא די בכך שהרפורמה הפיקטיבית שלו לא תשפר במאומה את לימודי התנ"ך, היא גם גוזלת את כבשת הרש של לימודי הדמוקרטיה והאזרחות", אמר. "אחת הסיבות המרכזיות שבגינן אנחנו דורשים את תיק החינוך בממשלת השינוי הבאה היא הרצון לבצע תיקון עומק בכל הנוגע לחינוך לערכים דמוקרטיים במערכת החינוך".
כשהכריז קיש על הרפורמה הוא טען כי היא נובעת מ"ירידה מדאיגה" בהיקף לימודי התנ"ך בבתי הספר הממלכתיים. ואולם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מ־15 השנים האחרונות סותרים את הטענה, ומראים ירידה מזערית של 2.5% בלימודים אלו בבתי הספר היסודיים, ירידה של 2.6% בחטיבות הביניים ועלייה של 0.4% בחטיבות העליונות (בתי הספר התיכוניים).
כמו כן עולה מהמסמך כי השינוי המהותי היחיד שחל בשנים האלה הוא הגמישות שניתנה למנהלים בפריסת שעות ההוראה על פני שנות הלימוד, וזאת גם בשל המחסור הגדול במורים והשפעות הקורונה והמלחמה. בתי ספר רבים עמדו במכלול חובת השעות למקצוע התנ"ך, אך פרסו אותן על פני שנות הלימודים כדי לפצות על אילוצי המערכת. למשל, על ידי קיום השיעורים רק במחצית אחת של השנה או רק בחלק משנות הלימוד.
המהלך של קיש ביטל את הגמישות וקבע שחובה ללמוד לפחות שעה אחת של תנ"ך בשבוע בכל הכיתות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. אך מכיוון שאין כל פתרון לבעיית המחסור במורים, ספק אם יצליחו בתי הספר למלא את ההנחיה.
הדו"ח מלמד גם על עוצמת הקריסה של מקצוע הוראת התנ"ך, ובפרט בבתי הספר היסודיים. אומנם קיש הצהיר כי יקצה 12 מיליון שקל לחיזוק הכשרת המורים בתחום, אך משרד החינוך לא פרסם כל תוכנית או הודעה רשמית בעניין הזה.
על פי מחברי המסמך, השר אף סירב להשיב על שאלותיהם בעניין. הנתונים שנאספו מראים כי רק 16% מהמורים לתנ"ך בבתי הספר היסודיים קיבלו הכשרה ייעודית להוראת המקצוע. בחטיבות הביניים קיבלו 52% מהמורים לתנ"ך הכשרה כזאת, ובחטיבות העליונות שיעורם מגיע ל־58%.
ועוד עולה מהמסמך כי קשה לצפות כיצד תיושם בעתיד חובת לימודי התנ"ך באמצעות מורים שהוכשרו לכך, וזאת על רקע ירידה במספר הסטודנטים להוראת המקצוע. על פי נתוני למ"ס, ב־15 השנים האחרונות ירד מספר הסטודנטים להוראת תנ"ך בחינוך הממלכתי במכללות לחינוך ב־46%, מ־536 ל־292. בחינוך הממלכתי־דתי עלה מספר הסטודנטים ב־35% עד שנת 2021, מ־2,200 ל־3,000, ובשנים שאחר כך ירד ב־20% לכ־2,400 סטודנטים. בשנת הלימודים הקודמת (תשפ"ה) התחילו את לימודי ההכשרה 68 סטודנטים בלבד.
בארבע השנים האחרונות ירד ב־35% מספר מקבלי התארים להוראת תנ"ך במכללות להכשרת מורים – מ־181 ל־118. במכללות לחינוך ממלכתי־דתי הייתה עלייה של 45%. המכללות ציינו בשיחה עם עורכי המסמך שני גורמים לירידה בהיקף הסטודנטים להוראת תנ"ך: הראשון הוא הבחירה של סטודנטים במסלולים חד־חוגיים במקום מסלולים דו־חוגיים. השני הוא הזיהוי של לימודי תנ"ך עם הליכי הדתה, מה שעלול להרתיע מועמדים פוטנציאליים להוראת המקצוע.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "הדו"ח הזה ממחיש בבירור, גם אם באיחור, את השחיקה העמוקה והמתמשכת של יותר מעשור בלימודי התנ"ך במערכת החינוך הממלכתית. תוכנית שורשים נועדה להפוך את המגמה הזו וכבר מסמנת את תחילתו של שינוי עומק בתחום. בניגוד לנטען לא נגרעו תכנים של אזרחות, דמוקרטיה או גאוגרפיה, אלא בוצעה הסדרה ברורה יותר של תחומי הדעת והקצאת שעות ייעודיות לכל תחום. גם הטענה שלפיה לא בוצעה עבודת מטה אינה נכונה – תוכנית הלימודים החדשה ביסודי מפורסמת באתר משרד החינוך, ותוכנית הלימודים של חטיבת הביניים תפורסם במהלך חודש יולי באתר המשרד. מי שמנסה להציג זהות, תנ"ך ומצוינות כתחומים שבאים זה על חשבון זה, מציע למעשה את אותה תפיסה שהובילה את התחום לשחיקה המתמשכת מלכתחילה".
מלשכת שר החינוך יואב קיש נמסר בתגובה: "גלעד קריב מנסה להטעות את הציבור ולהפיץ ספינים זולים, אבל העובדות מדברות בעד עצמן. השר קיש הוביל את המהלך המשמעותי ביותר מזה שנים להחזרת לימודי התנ"ך והזהות היהודית למערכת החינוך. לראשונה תנ"ך הוגדר כמקצוע ליבה לצד מתמטיקה, אנגלית ומדעים, לראשונה מתקיים מיצ"ב בתנ"ך, ולראשונה מקצוע התנ"ך הוגדר כמקצוע מועדף ומתמרץ כדי לעודד יותר מורים ללמד את המקצוע".