השבוע קיימנו בכנסת ישיבה פורצת דרך בנושא מנהיגות רבנית והלכתית של נשים בעולם היהודי ובישראל. הישיבה התקיימה לציון 90 שנים להסמכתה של הרבה רגינה יונאס, האישה הראשונה בעולם היהודי שהוסמכה לרבנות. הרבה יונאס היתה אשה צעירה שומרת תורה ומצוות שקבלה הסמכה מבית המדרש לחכמת ישראל של היהדות הרפורמית בברלין. היא הוסמכה בשנת 1935 תחת השלטון הנאצי, שרתה בקהילות שונות בגרמניה עד פרוץ השואה. היא נשלחה עם אמה לגטו טרזינשטאט ובאוקטובר 1944 נספתה באוושויץ.
בישיבה התייצבו רבות ומורות הלכה מכל הזרמים הדתיים – רפורמיות, קונסרבטיביות ואורתודוקסיות. נשים אמיצות ופורצות דרך שעוסקות בתלמוד תורה, בגמילות חסדים, בהקהלת קהילות ובמנהיגות ציבורית.
הן מייצגות שינוי עומק אדיר שמתחולל בעם היהודי בדורות האחרונים, למרות כל תיקרות הבטון והזכוכית. הן מייצגות את היכולת לנהל מחלוקות אמוניות ורעיוניות עמוקות ונוקבות מבלי לאבד את היכולת להצביע גם על המשותף והמפרה.
דווקא בימים בהם הממשלה מנסה להעצים את הכפיה הדתית ולחזק את המונופול הדורסני, בהצעות החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, בהצעת חוק הכפייה הדתית של גלית דיסטל ומהלכים נוספים – חשוב שהקול של המהפכה היהודית הפמיניסטית יישמע בכנסת, בדיוק כפי שהוא נשמע במספר הולך וגדל של בתי כנסת בכל רחבי העולם היהודי.
