חברים וחברות יקרים,
את העדכון השבועי שלי בחרתי להקדיש לנושא שמצוי אמנם בכותרות אבל לא ממש בליבת השיח הציבורי. על פניו הנושא הזה מתגמד אל מול מהומת האלוהים שיוצרות כאן הממשלה והקואליציה אך מדובר בעניין הראוי לתשומת הלב של כולנו ולעשייה הפוליטית הנחושה שלנו בכנסת.
הכוונה היא לרפורמה במשק החלב, שנדונה בימים אלה במסגרת הליכי החקיקה של חוק ההסדרים והתקציב לשנת 2026.
אז למה לעסוק דווקא בנושא הזה כאשר הבית בוער? מכמה סיבות טובות.
הראשונה כי הוא נוגע לערכי יסוד חשובים של החברה הישראלית, המפעל הציוני ותנועת העבודה: התיישבות, חקלאות, עמל כפיים וערבות הדדית. השנייה – כי כולנו חשים את ההשפעה הנוראה של יוקר המחיה בישראל על איכות החיים שלנו, בדגש על מוצרי המזון. הסיבה השלישית היא כי גם ברפורמה הזו – בדיוק כמו בהפיכה המשטרית – באים לידי ביטוי דפוסי הפעולה הכוחניים של הממשלה הנוכחית, הפופוליזם הציני שלה וחוסר הרצינות והאחריות הבולט שמאפיין את כל מהלכיה.
רפורמה אינה מילה גסה, ולעיתים היא נחוצה. אחרי עשרות שנים של הסדרת שוק החלב בישראל מותר ואפילו צריך לבחון את ההסדר הקיים, מתוך מטרה ברורה לטפל במחירים הבלתי מתקבלים על הדעת של רוב מוצרי החלב ולהבטיח במקביל את עתידו של הענף החשוב.
אלא שרפורמה אמיתית צריכה להיעשות ברצינות, מתוך לקיחת כל השיקולים הנדרשים בחשבון ומתוך יצירת התנאים להשגת היעדים המרכזיים והמוצהרים. כאשר מדובר ברפורמה שעתידה להשפיע על עתידן של אלפי משפחות ואין-ספור יישובים וקהילות במרחב הכפרי, הרפורמה גם חייבת להתבצע מתוך הידברות וחתירה אמיתית להשגת הסכמות והבנות.
כל אלה לא מתקיימים ברפורמה של סמוטריץ' שמקודמת בחופזה בוועדה מיוחדת שנשלטת על ידי מפלגתו של השר (כפי שקורה גם בעניין חוק התקשורת) ותוך ניהול מסע הכפשה נגד חקלאים שהקדישו את מיטב שנותיהם להקמה וניהול של רפתות במושבים ובקיבוצים. לענף חקלאי מפואר שמתקיים קרוב ל-100 שנים בארץ ישראל ובמדינת ישראל ולאלפי משפחות חקלאים מגיעים יותר מ-20 ימי דיונים כוחניים ולא רציניים בבית המחוקקים.
מעבר לדרך הכוחנית והחפוזה שבה מקודמת רפורמת סמוטריץ', אין ברפורמה הזו בשורה אמיתית לצרכן הישראלי וספק אם היא תביא להורדת מחירים של ממש. הרפורמה עוסקת רק ביצרני החלב ונמנעת מכל צעד אמיתי מול חברות המזון הגדולות ומול רשתות השיווק. כל בר דעת מבין ששר האוצר הפופוליסט בחר להתמקד בחוליה הפגיעה בשרשת ייצור המזון בישראל, מתוך פחד להתייצב מול החוליות המרכזיות שמעוותות את מחירי המזון בישראל.
מדובר בעוד מופע של חדלון אישים ממשלתי בטיפול ביוקר המחיה בישראל ובעוד כניעה לקשרי הון-שלטון שמאפיינים את ענף המזון בישראל. לא בכדי השר ניר ברקת – שותפו המרכזי של סמוטריץ' למחדל יוקר המחיה – נאלם דום, בכל הנוגע לרפורמה הקלוקלת. שני שרים כושלים שלא עשו דבר לטיפול עומק ביוקר המחיה משיקים "באופן פלאי" בפתח שנת הבחירות רפורמות חפוזות ורשלניות שלא תבאנה בשורה אמיתית למשקי הבית בישראל – ודאי לא לירידת מחירים משמעותית.
בצד חוסר התוחלת של הרפורמה בהקשר של יוקר המחיה, התכנית של סמוטריץ' חותרת באופן יסודי תחת ביטחון המזון של אזרחי ישראל, המהווה חלק מהביטחון והחוסן הלאומי של המדינה. קשה להאמין שאחרי שנתיים של מגיפה עולמית ששיתקה את נתיבי הסחר הבינ"ל ואחרי שנתיים של מלחמה, מקדם משרד האוצר תוכנית חפוזה במסגרתה יצומצם ייצור החלב המקומי בעשרות אחוזים, תוך התעלמות מוחלטת מהקושי היסודי לייבא חלב ניגר בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בימי חירום.
לבסוף – לא ניתן להתעלם שכמו תקליט שבור, סמוטריץ' וחבריו, מנצלים את הדיון ברפורמה הכושלת על מנת להסית, להשחיר פנים ולהוציא את דיבת החקלאים ואת דיבת המוסדות שאפשרו לענף החלב הישראלי להפוך לשם דבר בעולם כולו. כבר שנים רבות מפא"י, הקיבוצים, התנועות המיישבות, האיגודים והמועצות המקצועיים הפכו מבחינתם למושגי גנאי. בעבורם ההשקעה הציבורית בהתיישבות מתחילה ונגמרת מעבר לקו הירוק. כל מאחז בלתי חוקי בשטחים חשוב יותר ממושב שצמוד לגדר המערכת בגבול הצפון או בעמק הירדן. סיפורי הגבורה והנחישות של הרפתנים בפרט והחקלאים בכלל בימים שאחרי ה-7.10 הפסיקו לרגש אותם.
כמו בכל זירה ציבורית אחרת הם מבקשים להחזיר אותנו ל-6.10.23 ואת מצוקת הסקרים והקדנציה הכושלת שלהם הם מבקשים לטשטש על ידי הרפורמה הפופוליסטית שכולה אחיזת עינים. זאת בדיוק כפי שקורה בהפיכה המשטרית. גם כאן – אפס ניסיון הידברות ופשרות, רק מהלכי פירוק וריסוק בדברת D9.
מפלגת הדמוקרטים היא הבית הפוליטי הטבעי של ההתיישבות העובדת והיא מקום המפגש הפוליטי הנכון ביותר בין המרחב הכפרי בישראל למרחב העירוני; בין הגליל והנגב למרכז הארץ; בין כל הקהלים של החברה הישראלית. קרוב ל-13 אלף חברי וחברות מפלגת הדמוקרטים מתגוררים במושבים ובקיבוצים לכל אורכה ורוחבה של הארץ ואנו נחושים לשאת יחד אתם את ערכי ההתיישבות העובדת ואת הדאגה לעתיד המרחב הכפרי, החקלאות הישראלית וביטחון המזון של כל אזרחי ותושבי המדינה.
בעשורים האחרונים ההתיישבות העובדת עוברת בתוכה הליכי שינוי משמעותיים, ומטבע הדברים גם דפוסי עבר של החקלאות הישראל ומשק המזון הישראלי צריכים להשתנות ולהתחדש, וכך אכן קורה. אבל דבר אחד חייב לעמוד במוקד של תהליך שינוי והתחדשות הגון, יעיל ומיטיב – ההכרה בחשיבות הגדולה של החקלאות, ההתיישבות הקהילתית, וכבודו ועתידו של האדם הישראלי העובד.
כאחד מיו"רי השדולה החקלאית בכנסת אמשיך יחד עם שותפותי בכנסת לעמוד לצד חברינו החקלאים. נעשה הכל כדי להסיר את רוע הגזרה והרפורמה המזויפת ונניח את היסודות לדיאלוג מכובד ולפעולה אחראית להבטחת עתיד החקלאות הישראל והורדת יוקר המחיה גם יחד.
אני מזמין אתכם לצפות בדברי נגד הרפורמה בישיבת הוועדה:
כמו כן אני מזמין אתכם לצפות בכתבה חשובה של העיתונאי שאול אמסטרדמסקי שמציגה את הרפורמה במערומיה הראויים:
לבסוף אני מזמין מי מכם ומכן שמבקשים לעקוב אחרי עדכונים הקשורים בהתיישבות העובדת ובחקלאות הישראלית להצטרף לקבוצת העדכונים שלי בנושא:
בעוד ימים אחדים, ב-י"א באדר, נזכור ונזכיר את מילותיו של ברל כצנלסון – בארי – אשר כלל בנוסח היזכור להרוגי תל חי את המילים: "אנשי העבוֹדה והשלוֹם, אשר הלכוּ מאחרי המחרשה".
עבודה ושלום – אלה הערכים בהם נמשיך לדבוק למרות חלוף העתים והשתנות הזמנים.
שבת שלום,
גלעד והצוות
בקיבוץ יד מרדכי